Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 14b

לִמְסוּלְיָם שֶׁאֵין לוֹ עָקֵב אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא נָעַל מַאי הַנָּעַל שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי

Traduction

sandals [mesulayim] that have no heels, which do not qualify as shoes. The Gemara answers: If so, that the term is stated only for that purpose, let the verse write ''shoe.'' What is the meaning of ''the shoe''? Learn the two previously stated conclusions from it.

Rachi non traduit

מסולייא. נפחת כדמסיים ואזיל שאין לו עקב שול''א (סוליה) בלע''ז:

מַתְנִי' עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וְקוֹנָה עַצְמוֹ בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּסִימָנִין הַנִּרְצָע נִקְנֶה בִּרְצִיעָה וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן

Traduction

MISHNA: A Hebrew slave can be acquired by his master through money or through a document, and he can acquire himself, i.e., he is emancipated, through years, i.e., when he completes his six years of labor, or through the advent of the Jubilee Year, or through the deduction of money. The slave can redeem himself during the six years by paying for his remaining years of slavery. A Hebrew maidservant has one mode of emancipation more than him, as she acquires herself through signs indicating puberty. A slave who is pierced after serving six years is acquired as a slave for a longer period through piercing his ear with an awl, and he acquires himself through the advent of the Jubilee Year or through the death of the master.

Rachi non traduit

מתני' נקנה בכסף ובשטר. בגמרא יליף לה:

בשנים. לסוף שש שנים יוצא חפשי:

וביובל. אם פגע בו יובל בתוך שש:

ובגרעון כסף. פודה את עצמו ומגרע לו אדונו מפדיונו דמי שיעבוד השנים שעברו והכל לפי חשבון דמי מקנתו כדכתיב (ויקרא כ''ה:נ') והיה כסף ממכרו במספר שנים קנאו בשש מנים ועתיד לצאת בסוף שש נמצא קונה עבודת כל שנה במנה:

יתירה עליו. שקונה עצמה בכל אלה ובסימני נערות כדילפינן לעיל (קידושין דף ד.) מויצאה חנם:

ובמיתת האדון. ואינו עובד את יורשיו אבל עבד הנמכר בתחילתו ומת האדון בתוך שש משלימן ליורשיו וכולהו יליף בגמ':

גְּמָ' עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף מְנָלַן אָמַר קְרָא מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ מְלַמֵּד שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף אַשְׁכְּחַן עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנָכְרִי הוֹאִיל וְכָל קִנְיָנוֹ בְּכֶסֶף

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that a Hebrew slave can be acquired through money. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara answers that the verse states: ''Out of the money that he was bought for'' (Leviticus 25:51), which teaches that he can be acquired through money. The Gemara asks: We found that a Hebrew slave who is sold to a gentile is acquired with money, which is the case discussed in that verse, but this proves nothing with regard to a Jew sold to a Jew. One could argue that since all of the acquisitions of a gentile are performed only with money, he can likewise purchase a Hebrew slave with money.

Rachi non traduit

גמ' מכסף מקנתו. בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר וכי תשיג יד גר ותושב:

הואיל וכל קנינו. של עובד כוכבים בכסף שלא נאמרה בו משיכה במטלטלין אלא בישראל כתיב (ויקרא כ''ה:י''ד) מיד עמיתך עד שימשוך מיד ליד לפיכך עבד נקנה לו בכסף:

Tossefoth non traduit

הואיל וכל קנינו בכסף. פ''ה הואיל ולא נאמר בו משיכה כישראל דכתיב או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד דהיינו משיכה וקשה לר''ת לפי שיהא סתמא דגמרא כדר''ל דלר' יוחנן דאמר בפ' הזהב (ב''מ דף מז:) דבר תורה מעות קונות דרשינן בפ''ב דבכורות (דף יג:) מיד עמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וקי''ל כר' יוחנן לגבי ריש לקיש ועוד דבמס' ע''ז (דף עב.) אמרינן דלכ''ע משיכה בעובד כוכבים קונה לכך נראה לר''ת דה''פ הואיל וכל קניינו דעובד כוכבים בעבד עברי בכסף דכתיב ביה מכסף מקנתו לאפוקי שאינו קונה בשטר דישראל גופיה לא קני ע''ע בשטר אלא משום דאיתקש לאמה ואמה לאחרת דדרשינן (לקמן קידושין דף טז.) מה אחרת מקניא בשטר אף זו וכו' ובעובד כוכבים לא שייך האי טעמא שהרי אינו בתורת גיטין וקידושין ועוד נראה לר''ת דאפילו בקרקעות עובד כוכבים אינו קונה בשטר כדאמר בחזקת הבתים (ב''ב דף נד.) עובד כוכבים מכי מטא זוזי לידיה איסתלק ליה וישראל לא קני עד דמטא שטרא לידיה משמע דאין קנין שטר לעובד כוכבים וא''ת לאו ק''ו הוא ומה עובד כוכבים שאינו קונה ע''ע בשטר קונה בכסף ישראל כו' וי''ל דמסתברא דלכל אחד יש קנין לעצמו כדאשכחן בפ''ב דבכורות (דף יג.) גבי מטלטלין מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא:

נִמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל מְנָלַן אָמַר קְרָא וְהָפְדֵּה מְלַמֵּד שֶׁמְּגָרַעַת פִּדְיוֹנָהּ וְיוֹצְאָה

Traduction

But from where do we derive that a Hebrew slave can be sold to a Jew with money? The Gemara explains that with regard to a Hebrew maidservant, the verse states: ''Then he shall let her be redeemed'' (Exodus 21:8), which teaches that if she acquires money and wishes to be emancipated before her time is complete, she deducts a sum from her redemption. The maidservant can deduct the value of time served from her purchase price and pay the remaining amount, and she then is emancipated. This teaches that a Hebrew maidservant is acquired through money, a halakha that applies to a male slave as well.

Rachi non traduit

שמגרעת פדיונה. מדלא כתיב ונפדה משמע והפדה שאף הבעל מסייע בפדיונה אלמא בכסף נקנה דאי לא קנאה בדמים מאי מגרעה:

אַשְׁכְּחַן אָמָה הָעִבְרִיָּה הוֹאִיל וּמִיקַּדְּשָׁה בְּכֶסֶף מִיקַּנְיָא בְּכֶסֶף עֶבֶד עִבְרִי מְנָלַן אָמַר קְרָא כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים מַקִּישׁ עִבְרִי לְעִבְרִיָּה

Traduction

The Gemara asks: Although we found this halakha with regard to a Hebrew maidservant, one cannot extrapolate from there to this case, as it is possible that it applies only to a female. The reason for this is that since she is ordinarily betrothed through money, she can also be acquired as a maidservant through money. From where do we derive that a Hebrew slave can likewise be acquired through money? The Gemara answers that the verse states: ''If your brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman is sold to you, and he shall serve you six years'' (Deuteronomy 15:12). This verse juxtaposes a Hebrew man to a Hebrew woman, indicating that the modes through which they are acquired are the same.

Rachi non traduit

אשכחן אמה העבריה דמקניא בכסף. והדין נותן הואיל וקידושיה בכסף קנינה בכסף:

אַשְׁכְּחַן מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוֹאִיל וְנִמְכָּר בְּעַל כּוֹרְחוֹ מוֹכֵר עַצְמוֹ מְנָלַן

Traduction

The Gemara further asks: We found a source in this verse for a slave who is sold by the court. This verse is referring to a thief who is unable to repay the value of his theft and is sold as a slave so that he can repay his debt. One can therefore argue that this case is unique, since he is sold against his will. From where do we derive that one who sells himself can be sold through money?

Rachi non traduit

מכרוהו ב''ד. בגניבתו דכי ימכר ע''י אחרים משמע והדין נותן שיהא נקנה בכסף בלא חזקה הואיל ויש בו צד קל שנמכר בעל כרחו:

Tossefoth non traduit

מוכר עצמו מנ''ל יליף שכיר שכיר. פי' בקונטרס נאמר במוכר עצמו כשכיר כתושב יהיה עמך ונאמר במכרוהו ב''ד כי משנה שכר שכיר וא''ת כיון דיליף שכיר שכיר למה איצטריך מכסף מקנתו גבי עובד כוכבים נילף שכיר דכתיב גבי עובד כוכבים (ויקרא כ''ה:
נ''ג) כשכיר שנה בשנה וגו' מנמכר לישראל ונמכר לישראל מאמה כדמפרש גמ' לעיל וי''ל דאיצטריך ליה לכדדרשינן לעיל (קידושין דף ח.) בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים וא''ת אמאי איצטריך והפדה לענין כסף לישתוק מיניה ונילף עבריה מע''ע הנמכר לישראל ועברי הנמכר לישראל מעברי הנמכר לעובד כוכבים מג''ש דשכיר שכיר וי''ל אה''נ אלא איצטריך לדרשה אחרינא לגרעון כסף וא''ת אמאי איצטריך היקישא דע''ע ועבריה לקנין כסף נילף שכיר שכיר מנמכר לעובד כוכבים וי''ל דהיקישא דע''ע לעבריה איצטריך למימר מה עבריה אינה יוצאה בראשי איברים אף עברי אינו יוצא ומה עברי יוצא בשש ויובל אף עבריה כו':

יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר הָנִיחָא לְמַאן דְּיָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר אֶלָּא לְמַאן דְּלָא יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר

Traduction

The Gemara answers: One derives this through a verbal analogy between the terms ''hired worker'' and ''hired worker.'' This term appears both with regard to one who sells himself: ''As a hired worker and as a settler he shall be with you'' (Leviticus 25:40), and with regard to one who is sold by the court: ''For double of the hire of a hired worker he has served you'' (Deuteronomy 15:18). The Gemara asks: This works out well according to the one who derives this verbal analogy between the terms ''hired worker'' and ''hired worker.'' But according to the one who does not derive the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker,'' what can be said? From where does he derive that one who sells himself may be purchased with money?

Rachi non traduit

שכיר שכיר. נאמר במוכר עצמו (שם) כי ימוך אחיך ונמכר וגו' כשכיר כתושב יהיה עמך ונאמר במכרוהו ב''ד כי משנה שכר שכיר וגו' בפרשת כי ימכר כתיב (דברים ט''ו:י''ח):

למאן דלא יליף. דלית ליה הך גזירה שוה ולקמיה מפרש מאן ניהו:

אָמַר קְרָא וְכִי תַשִּׂיג מוּסָף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן

Traduction

The Gemara answers: The verse states at the start of the passage dealing with one sold to a gentile: ''And if a stranger who is a settler with you becomes rich'' (Leviticus 25:47). The conjunction ''and'' serves to add to the first matter, i.e., the passage discussing one who sells himself to a Jew, as it joins the two issues. And therefore let the above case of one who sells himself to a Jew be derived from the case below of one who is sold to a gentile: Just as one who is sold to a gentile can be acquired with money, so too, one who sells himself to a Jew can be acquired with money.

Rachi non traduit

וכי תשיג. במוכר עצמו לעובד כוכבים וסמכוה לפרשת מוכר עצמו לישראל וילמד נמכר לישראל מנמכר לעובד כוכבים בהיקישא ובנמכר לעובד כוכבים כתיב מכסף מקנתו:

וּמַאן תַּנָּא דְּלָא יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ

Traduction

The Gemara comments: And who is the tanna who does not derive the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker''? It is this tanna, as it is taught in a baraita: One who sells himself as a slave is sold for six years, and if he wishes he can be sold for more than six years, whereas one who is sold by the court is sold only for six years, but no more.

Rachi non traduit

ויתר על שש. אם התנה לימכר לעשר שנים:

מכרוהו ב''ד. דכתיב (שם) ועבדך שש שנים אבל במוכר עצמו לא כתיב שש דכי תקנה עבד עברי מיד אחרים משמע ורציעה במכרוהו ב''ד כתיבא וכן הענקה דגבי ימכר לך כתיבי:

הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נִרְצָע מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵין מַעֲנִיקִים לוֹ מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין מַעֲנִיקִים לוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית

Traduction

The baraita adds that there are additional differences between these two slaves: One who sells himself may not be pierced with an awl, whereas one who is sold by the court may be pierced with an awl. One who sells himself is not granted a severance gift by his master when he is emancipated, whereas one who is sold by the court is granted a severance gift. With regard to one who sells himself, his master may not provide him with a Canaanite maidservant as a wife to produce slave children, whereas with regard to one sold by the court, his master may provide him with a Canaanite maidservant.

Rachi non traduit

רבו מוסר לו שפחה כנענית. שיהו לו ולדות ממנה:

אין רבו מוסר לו שפחה כנענית. ואסורה לו אבל במכרוהו ב''ד כתיב (שמות כ''א:ד') אם אדוניו יתן לו אשה:

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר זֶה וָזֶה אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְשֵׁשׁ זֶה וָזֶה נִרְצָע וָזֶה וָזֶה מַעֲנִיקִים לוֹ וְזֶה וָזֶה רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּתַנָּא קַמָּא לָא יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר

Traduction

Rabbi Elazar says that there is no difference between these two types of slaves. Rather, both this slave and that slave may be sold for only six years; both this and that one may be pierced with an awl, both this and that one are granted a severance gift, and in both this case and that case his master may provide him with a Canaanite maidservant. What, is it not the case that they disagree with regard to this, that the first tanna does not derive the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker,'' and Rabbi Elazar derives the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker''? If one holds that the two cases are juxtaposed, one will equate the halakhot of both slaves. This is the opinion of Rabbi Elazar, in contrast to the opinion of the first tanna, who holds that the halakhot of each type of slave are discrete.

Rachi non traduit

לא יליף שכיר שכיר. הילכך דלא כתיב ביה לא כתיב ביה:

אָמַר רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי דְּכוּלֵּי עָלְמָא יָלֵיף שְׂכִיר שָׂכִיר וְהָכָא בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר מוֹכֵר עַצְמוֹ נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ מִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים זֶה וְלֹא מוֹכֵר עַצְמוֹ

Traduction

Rav Tavyumei said in the name of Abaye: That is not so; rather, everyone derives the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker,'' and here, in the dispute in the baraita, they disagree about this following verse. What is the reasoning of the first tanna, who says that one who sells himself is sold for six years and more than six years? He maintains that with regard to one sold by the court, the Merciful One excludes a certain case by the verse: ''If your brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, is sold to you, and he shall serve you six years'' (Deuteronomy 15:12). That teaches that only this type of slave serves for six years and no more, but the same does not apply to one who sells himself. If he so stipulates, he may serve for more than six years.

Rachi non traduit

דכולי עלמא יליף שכיר שכיר. לשאר מילי והני לת''ק בהדיא כתיב מיעוטייהו ולא אהני ליה גזירה שוה:

וְאִידָּךְ וַעֲבָדְךָ לְךָ וְלֹא לְיוֹרֵשׁ

Traduction

The Gemara explains: And the other, Rabbi Elazar, learns a different halakha from this verse. ''And he shall serve you'' means that he works for you and not for an heir other than a son. If a master has no sons, his slave is not transferred as an inheritance to a daughter or to a brother like his other property. If he does have sons, they inherit a Hebrew slave.

Rachi non traduit

ולא ליורשין. דאינו עובד לא את הבת ולא את האח אם אין לו בן אבל עובד הוא את הבן כדלקמן (קידושין דף יז:):

Tossefoth non traduit

לך ולא ליורש. פי' כגון בת ואח אבל עובד הוא את הבן כדלקמן (קידושין דף יז:):

וְאִידָּךְ וַעֲבָדְךָ אַחֲרִינָא כְּתִיב וְאִידַּךְ הַהוּא לְהַרְצָאַת אָדוֹן הוּא דַּאֲתָא

Traduction

The Gemara asks: And the other, the first tanna, from where does he derive that a slave is not transferred as an inheritance? The Gemara answers that the phrase, ''And he shall serve you,'' is written another time, and he derives this halakha from there. The Gemara asks: And the other, Rabbi Elazar, what does he do with that other verse? The Gemara answers: In his opinion that verse comes to appease the master. The verse emphasizes that the servitude is of limited duration to encourage the master to free the slave without hesitation.

Rachi non traduit

ועבדך אחרינא כתיב. כי משנה שכר שכיר עבדך:

להרצאת אדון. להרצות על הענקו שלא יקשה בעיניו כדמפרש קרא:

מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר מוֹכֵר עַצְמוֹ אֵינוֹ נִרְצָע מִדְּמַיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ אָזְנוֹ שֶׁלּוֹ וְלֹא אָזְנוֹ שֶׁל מוֹכֵר עַצְמוֹ

Traduction

The Gemara asks: What is the reasoning of the first tanna, who says that one who sells himself is not pierced with an awl? The Gemara answers: He derives this from the fact that with regard to one sold by the court, the Merciful One excludes a certain case by the verse: ''And his master shall pierce his ear with an awl'' (Exodus 21:6), which teaches: His ear, of this slave, and not the ear of a slave who sells himself.

Rachi non traduit

אזנו. מיעוט הוא דקרא יתירא לדרשה דהא כתיב ונתת באזנו:

Tossefoth non traduit

ולא אזנו של מוכר עצמו. וא''ת למ''ל אזנו למעוטי דמוכר עצמו אינו נרצע תיפוק ליה דמוכר עצמו אינו נרצע דאין רבו מוסר לו שפחה כנענית כדלקמן (קידושין דף כא:) דבעינן אהבתי את אשתי ואת בני וי''ל דאי לאו אזנו הוה ילפינן מג''ש דשכיר שכיר ממכרוהו ב''ד דאף על גב דלא מצי אמר אהבתי את אשתי ה''א דנרצע קמ''ל אזנו דאין נרצע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source